טיפים לכתיבת סיפורת – סדרת מאמרים בנושא כתיבת פרוזה, מאת יונתן ילון, חלק ראשון: אפיון דמויות

מאת יונתן ילון

אפיון דמויות

זהו הראשון מתוך שלושה מאמרים שיוקדשו לשאלה שמסקרנת רבים – כיצד כותבים ספר פרוזה?
מובן שיש גישות רבות בנושא, אך אסכם כאן ובמאמרים הבאים טיפים מועילים שנתקלתי בהם בשלושה ספרים מצוינים:

1. Writing Fiction של בית הספר הניו-יורקי לכתיבה, Gotham Writers Workshop
2. The Anatomy of Story מאת John Truby, שמתמחה בעיקר בתסריטים אם כי מתייחס לא מעט לספרים. אני ממליץ גם על ההרצאות המוקלטות של טרובי, שבהן הוא מתמקד בז'אנרים ספציפיים
3. The Seven Basic Plots: Why We Tell Stories, מאת הסופר והעיתונאי בעל השם הסמלי Christopher Booker

יש לציין כי על אף שלא התבססתי עליהם בכתיבת "המלך צ'ינגיס הראשון", יצאו לאחרונה גם בעברית מספר מדריכים ראויים לכתיבת סיפורת. אחד מהם, שסוקר ביעילות את ה-Basics בכתיבת סיפורת, הוא "איך כותבים סיפור" מאת אורי פרץ-שרון, שחלקים ממנו זמינים לקריאה חופשית באתרו.

אפתח בטיפים לאפיון דמויות:

• Show, Don't Tell – עיקרון כתיבה חשוב. לא לכתוב "אלינור אישה לא הגונה", אלא להכניס קטע בו רואים את אלינור עושה משהו לא הגון שלומדים ממנו על האופי שלה
• לחשוב מה מניע כל דמות בספר – מהן התשוקות והשאיפות שלה?

• עניין מרכזי בעלילה הוא "הגילוי העצמי". גם יריביו של הגיבור הראשי צריכים להיות אנושיים, והם צריכים ללמוד משהו זה מזה. "החזון המוסרי" של הספר הוא המיטב ממה שכל הדמויות, גם הטובות וגם הרעות, לומדות במהלך העלילה
• סיפור סיפורים אינו רק סביב הקונפליקטים בין דמויות, אלא גם בין הערכים שהן מייצגות

• יש להיזהר שלא ליפול לדמויות קלישאתיות, אלא להוסיף להן מאפיינים שיעשו אותן מורכבות – לא בתור "טיפוס" אלא בתור דמות אמיתית. לדוגמה, בנקאי עשיר שתורם כספים בסתר או שמחפש את אחותו האבודה
• שיטה טובה ליצירת דמויות אמיתיות היא יצירת ניגודים בהתנהגות שלהן. למשל, עובד שהוא נאמן וחנפן ליד המנהל שלו, אך ממורמר וביקורתי כשזה לא נמצא לידו
• חשוב שלדמויות, ובעיקר לדמות הראשית, יהיה פוטנציאל להשתנות. אמנם אופיין של הדמויות צריך "בגדול" להיות קונסיסטנטי, אך הן צריכות להיות דמויות שיכולות להפתיע ברגע הנכון, וכאלה שפוטנציאל השינוי שלהן נבנה באופן הדרגתי
• צריך להציב מכשולים רבים בדרכו של הגיבור – גדולים (כניסה לכלא) וקטנים (מחשב שלא עובד) כאחד
• יש לדעת כמה שיותר פרטים על הדמויות בכלל, ועל הדמות הראשית בספר בפרט, גם אם הם לא עולים על הכתב. ככל שתכירו טוב יותר את הגיבור (המראה, האופי וההיסטוריה שלו) – כך תכתבו אותו טוב יותר
• ארבע השיטות להצגת אופי של דמויות הן פעולה, דיבור, מראה ומחשבה. צריך לערבב ביניהן ולכלול רק פרטים רלוונטיים לסיפור
• מומלץ להימנע מבחירת שמות דומים מדי לדמויות שונות, כדי לא ליצור בלבול ביניהן. השם יכול לרמז משהו על אופיה של הדמות. רצוי שיהיו לדמויות גם שמות חיבה
• בעיה נפוצה היא שלעתים כל הדמויות הן מראה של הסופר. הדמויות השונות לא צריכות לדבר ולהתנהג באותו אופן. אפשר, למשל, לנסח משפטים של דמות אחת בצורה "חופרת", ושל דמות אחרת בצורה לקונית ותמציתית. רצוי שלדמות מסוימת יהיה ביטוי כלשהו שרק היא נוהגת להשתמש בו

במאמר הבא אסכם את הטיפים לגיבוש מבנה העלילה.

* יונתן ילון הוא מחבר "המלך צ'ינגיס הראשון", רומן הרפתקאות קומי למבוגרים, שראה אור בהוצאת "גרף".

בקרו בבלוג שלו