הספירה היומית עומדת על כ-1,500 מילה. התחלתי את היום עם כתיבה זריזה של רעיונות לשני סיפורים שעלו לי. אני משתדל להימנע מהסחות דעת כשאני עובד על משהו מרכזי. משם המשכתי לטפל בהערות עריכה שקיבלתי לסיפור חדש שלי שמתוכנן להתפרסם מתישהו, בתקווה שבקרוב. משם המשכתי לפרויקט העיקרי.
אם לומר את האמת, יכול הייתי להספיק יותר מזה – הרבה יותר מזה, אבל מצב רוח מחורבן השתלט עליי והקשה עליי מאוד להתרכז. לא תרמה האשמה חדשה שצצה היום (ממישהו קרוב, לא מחברבוקים רחוקים), שאני מספים עם הפוסטים האלה. אני מודה שלא חשבתי על הנקודה הזאת כשהתחלתי. זאת בטח לא הכוונה שלי.
אני לא יודע, אולי מתישהו אצטרך למצוא איזה פיתרון יותר טוב, כי לא בא לי להפסיק. 100 הימים האלה הם לא רק לגבי מה שאני מציג, אלא גם מה שמציגים לי בחזרה. מספר חברים/ות הצטרפו לאתגר ויושבים/ות לכתוב כל יום, גם הם. זה מדרבן אותי, בצורה שכבר מזמן לא הרגשתי, להמשיך עם האתגר האמתי שעל הפרק, שבגללו בכלל התחלתי את הפוסטים האלה.
#100daysofwriting
השארת תגובה